כותרת העבודה היא תרגום לעברית ממשפט בפולנית שאימי נהגה לומר לי בילדותי. משפט שסבתי נהגה לומר לה בילדותה וסביר להניח שהיא עצמה שמעה אותו מאימה, עוד בילדותה בפולין. העבודה מורכבת מעשרים ושניים כלים קרמיים במגוון גדלים: צלחות, קערות, ספלים ועליהן רישום וציור ידני. בעבודה מתוארת ילדה ישנה על גבי שמיכה צבעונית, דקורטיבית. הילדה רשומה בקו עדין בעוד שהשמיכה צבועה בצפיפות ובעושר צבעוני. כתוצאה מהתנוחה של הילדה, קיבלה השמיכה צורה המאזכרת את צורתה של מפת ארץ ישראל. 

העבודה מחברת בין ילדות וחלום לבין מציאות מקומית מורכבת, עשירה ומאתגרת. ובתוך כל זה אהבה שורשית שעוברת מדור לדור.