לפני  כ-10 שנים חברה שלי חלתה בסרטן השד. לשמחתי, היא עברה את התקופה הזו בהצלחה והיום היא בריאה. השיער הארוך שלי הוא חלק מהזהות שלי. בעקבות המחלה של חברתי, הארכתי אותו כדי לתרום לפאות עבור חולות סרטן. בשלב מסוים האורך התחיל להעיק עלי הרגשתי שאני מסתובבת עם זפק, עם גידול. כשהגיע השיער לאורך הרצוי, עשיתי צמה, גזרתי אותה ממני, והיא נפלה על הרצפה. ברגע אחד הצמה הארוכה והיפה שלי, חלק ממני שעד לפני רגע עדיין חי וצמח- הפכה לנשל, לאיבר מת- אותו איבר שיהפוך בעתיד לעזר עבור חולות שאיבדו אותו בעל כורחן...